עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי..אני בת 20,
מגדירה את עצמי כבנאדם שאוהב שלום,אווירה טובה ושמחה,חיוכים,צחוקים והרפתקאות. מאוד אוהבת חוויות מסעירות וכיפיות שמעבירות בי זרם של אנדרנלין,ועם זה אני גם מאוד מתחברת לחוויות שקטות ומרגיעות,שפשוט עושות טוב על הלב:)
לפי איך שאני מכירה את עצמי,אני אדם עם לב רחב,שרק רוצה להעניק טוב ומלא רגש לאחרים..במיוחד לאנשים שקרובים אליי..עם רגישות גבוהה מאוד גם כלפי הזולת וגם כלפי עצמי. האמת,שאני בוחרת לפתוח בלוג דווקא בגלל הסיבה הזאת..זה פורקן רגשי מאוד גדול שעוזר לי ובטח לכל אחד אחר שרוצה לפרוק מעל ליבו.
טוב..זהו בערך. אנלא יודעת אם מישו יקרא את הבלוג הזה ואם זה יעניין אדם אחר שהוא לא אני..אבל אני בוחרת לכתוב אותו בכל זאת..ויהיה מה שיהיה...
ובעזרתו^ יהיה טוב.
חברים
RainShanti Man
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

אם הייתי יכולה להיעלם.....

08/05/2012 23:48
charming heart
משאלה

מה הייה קורה לו הייתי בוחרת ללכת? אם הייתי שמה על עצמי הסוואה למשך יום שלם..

אבל לא נעלמת מהמשפחה שלי,כי אני לא רוצה להכאיב להם ולהדאיג אותם...הם חשובים לי כלכך...

אלא נעלמת מהחֵברה שלי..מכל מי שמכיר אותי שהוא לא משפחה..

מה היה קורה לו הייתי הולכת ליום אחד,נעלמת לבנאדם הכי קרוב אליי שאומר לי ללא הרף שהוא אוהב אותי..?

אני חושבת שזה מבחן טוב כדי לדעת עד כמה -באמת- הוא אוהב אותי...

וואלה זה כזה מפחייד..להבין עד כמה אתה מפקפק במי שסביבך,גם אם זה מי שהכי קרוב אליך..מי שאמור לככב בליבך.  אתה כאילו חושב לעצמך "רגע,מה..אני לא מסוגל לבטוח באנשים?" אבל וואלה אתה לא.

למה? כי בימינו..גם מי שאתה חושב שנמצא לצדך בכל צרה ובכל מצב - מאכזב אותך..

גם אם בסוף אתה קולט שזה יצא לטובהה! עדיין,אתה נשאר עם הטעם החמוץ בפה..אתה אומר: "אם זה לא היה יוצא לטובה,הייתי יוצא מסכן ומפסידן רק בגלל האדם הזה שאכזב אותי".

קיצר...אני לא יודעת מה אני בשביל אותו אדם שאומר שאני חשובה לו.  כי הוא הצליח לאכזב אותי כהוגן כמה פעמים..

וזה באמת יצא לטובה בסופו של דבר..אבל שוב כשחשבתי על זה,אמרתי לעצמי שלולא היה מישו ש'מציל' אותי מהמצב...הייתי נדפקת. בגלל אותו אדם.

והכי מפליא...שאני ממשיכה לדמיין אותי ואת האדם הזה במצבים שונים,נעימים,רגועים,אינטימיים....

אנלא מבינה את עצמי...איך אני יכולה,לבוא לאותו מקום שקיבלתי בו מכה,ולחכות ללטיפה?? זה אפילו מזוכיסטי..

אבל למרות הכעס..התקווה לא נמוגה..

ת-מיד יש לי ציפייה מאותו אדם..שיבין אותי,שיכיל אותי,שייגע בי כמו שאני אוהבת...שיסתכל עליי במבט אוהב ומלא חושניות כמו שאני אוהבת...שיסכים לעצמו לשחרר מהרסן שלו,ולתת לי משו ממנו. משו שהוא לא יתחרט עליו אחרי זה...שיהיה אדם עם מלא תשוקהה....ושלא יסתיר את זה ממני.

שיתאים ליי....אני כלכך מצפה לזה. שלא ייפגע בי,שלא יכאיב..כי זה כואב כשהוא לא שם עליי...או שהוא שם עליי - קרח..

מעצבן אותי שלפעמים הוא כלכך פוגעני שזה מרתיח..ולפעמים הוא כלכך רגיש שזה מפוצץ!! לאן שהרוח תנשוב - לשם הוא יעוף...מעצבן! אני אוהבת אנשים עם עמוד שדרה..שלא נפגעים מכל דבר.

הלוואי והאדם הזה לא היה נפגע מכל דבר שאני אומרת,ושלא הייתי צריכה להיזהר במילותיי כלכך. הלוואי והוא היה זורם יותר.

הלוואי ואני הייתי ביקורתית פחות...לגביי אנשים,לגביי עצמי,לגביי החיים.....

הלוואי ו....אוף אני לא יודעת מה אני רוצה כבר..

הלוואי ואני אוהב תמיד..ויאהבו אותי תמיד. זה כל מבוקשי.

רק להיות נאהבת ומוערצת על ידי אנשים. לא רוצה להיפגע,רוצה רק לשמוח תמיד! לחייך ולהיות זקופה גם מבפנים וגם מבחוץ.

אני רוצה חיים טובים...בלי להיעלם לשומקום,לאף אחד.....אני רוצה -להיות-...ולהיות פה בהרגשה ובצורה הכי טובה שאפשר להיות!

הלוואי......:)

09/05/2012 10:52
יהיה בסדר..זה הדבר היחיד שאני יכולה לומר לך.. : )
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: