אם הייתי מתעוררת לחלום שהפך למציאות...

לפעמים יש לי הרגשה,שאנחנו כלכך שקועים במציאות הנוכחית שלנו..עד שאנחנו שוכחים כמעט לגמרי משאר האפשרויות הפוטנציאליות שיכולות להתממש דרכינו בחיים האלה.

יש לי סיפור שבהחלט מדגים את העובדה הזאת:

לפני כמה לילות,שקעתי בשינה בין השמיכות העוטפות בתוך מיטתי היפה והנוחה..

בזמן שגופי מרפה מכל המאמץ היומי,בזמן ששום מחשבה לא מתנוססת לנגד עיניי,ואף רגש לא מציק..שלחו אליי מלמעלה חלום.

עכשיו,זה נורמלי..נכון? כאילו,למרבית האנשים בעולם נשלחים חלומות ליליים בזמן שהם ישנים..אני ממש לא היחידה.

אז למה בכל זאת זה היה מקרה מוזר ותמוה מעט? אני אסביר.

בדרך כלל שאתה חולם,אתה מקבל תמונות אל המוח שלך שמשקפות דברים שעברת במהלך היום,מחשבות שהתרוצצו במוחך,משפטים שעשו את דרכם אל אוזניך,מראות שונים שצדו את עיניך..וכו'.

מה שקרה לי בחלום הזה,זה היה משו לא רגיל..למה? פשוט מאוד מהסיבה..שמה שהיה שם,זה לא היה משו שראיתי..לא מחשבה שעברה בראשי..לא משפט שאיזה מישו אמר ברחוב וגם לא עלילה שנתקלתי בה לפני חודש.

זה היה משו מאוד מאוד מוחשי,והרגיש כ"כ טבעי...התחושה היתה כלכך חיה,אפילו שהדבר עצמו שחלמתי בכלל לא מתקיים כאן בעולם הזה! הוא לא חלק מחיי,ויש דעות שיאמרו..שהוא אפילו לא עולה על הדעת.

החלום היה כך: זה היה יום שמשי ויפה..התעוררתי בתוך מיטה לבנה וגדולה,שעטפה אותי ונתנה לי תחושת נינוחות.

קמתי מהמיטה והבטתי דרך חלון גדול שניצב לאורך הקיר לצד המיטה. הכל היה כלכך יפה..השמש זהרה,והעצים היו גבוהים והכל היה ירוק וחי כלכך..

עשיתי את דרכי למקלחת באותו החדר,כדי לשטוף פנים. היתה לי מין תחושה מוזרה של משהו לא מוכר..משו נוח ויחד עם זאת עושה תחושה של אי נוחות מסוימת,אך לא הבחנתי מהו.

כשהגעתי למקלחת..עוד לא ראיתי עצמי במראה,רק עשיתי את הדברים של הבוקר.

לאחר ששטפתי ידיים,באתי להביט במראה שהיתה מולי,ונדהמתי.

אני הייתי אני,אבל לא אני. ז"א,הייתי נראית כמוני,והרגשתי כמוני,הכל היה בדיוק כמו שהוא כרגיל,מלבד דבר אחד...

מבנה גופי. הגוף שלי השתנה,מגוף נקבי לגוף זכרי! הכל היה דומה,הפנים שלי,השיער,התחושות וההרגשות,הקול שלי...רק הגוף שלי,המיניות,השתנה.

זה היה הלם מסוים לראות את עצמי ככה,אך משום מה בחלום נשארתי נינוחה (או נינוח,מה שתרצו..),שטפתי פנים,וירדתי למטה (כן,זה היה בית של שתי קומות..חתיכת וילה אתם לא מבינים אפילו).

למטה,חיכתה לי הפתעה אפילו יותר גדולה. לא רק שהפכתי בחלום מבת לבן והשתניתי אני עצמי מבחינה חיצונית,אלא גם השתנה לי כל אורח החיים. פתאום קלטתי בסלון שני ילדים רצים,בן ובת,ובמטבח (שהיה מרווח למשעי) עמדה אישה,שבישלה אוכל ושרה לעצמה. לאורך כל דרכי למטה אל הסלון,ניסיתי להבין מה קורה פה ואיך זה שאני כאן ואני ככה,ומה זה הבית המפואר והענק הזה בכלל?? אך התחושה היתה מאוד טבעית ואמיתית,עד שהמחשבות חלפו דיי מהר מהראש,והאני שלי בחלום פשוט המשיך לזרום.

כשהייתי במטבח,טפחתי קלות על כתפה של האישה שעמדה שם,והיא הסתובבה לאחור. להפתעתי המאוד מאוד גדולה-זאת היתה החברה הכי טובה שלי! היתה לי תחושת הקלה...אמרתי לה:"אוה..סופסוף משו מוכר" וחייכתי אליה.

ואז שאלתי אותה:"תגידי,מה זה כל זה? איך זה שיש לי בית כזה ענק? והגוף שלי..איך הוא ככה? עשיתי משו לא בסדר ונתנו לי עונש? או שבעצם נותנים לי חיים יפים במתנה ואני צריכה ללמוד להעריך את זה?"

היא פשוט הסתכלה עליי,במבט לא מבין..ואז אמרה לי בחיוך:"נשמה,כל מה שנותנים לך הוא מתנה..את פשוט צריכה -לחיות- את זה. ועכשיו יש משו חדש".  לאחר שסיימה את דברה,עוד נסיתי להבין את פשר המילים. נשענתי על שיש המטבח,קפואה,ופשוט חשבתי. בנתיים היא הגישה אוכל לילדים שהתרוצצו בסלון,ואני הייתי מאוד מנותקת ממה שהלך שם. ואז היא באה,שמה לי יד על הכתף ואמרה: "כשהשמש שוקעת במקום אחד,היא זורחת במקום אחר..ועכשיו השמש הפרטית שלך זורחת כאן,בעולם הזה. תחיי....תחיי את זה,אל תאבדי את עצמך גם פה. תנצלי,תחיי את זה".

כשהיא אמרה לי את זה,עיניה כאילו חדרו אל עיניי והתחננו אליי להקשיב ולהפנים..

ואז פתחתי את פי והתחלתי לומר:"אז את אומרת לי בעצם שכאן זה החיים שלי עכשיו,ואני צריכה להשלים עם זה? אבל מעולם לא ידעתי שאפשר להחליף את הרקע של חיי,לישון במקום אחד ולהתעורר במקום אחר? שונה כלכך?"

היא ענתה לי:"את יכולה,ותמיד אפשר. רק צריך להאמין..האמונה מגדילה דברים,עושה אותם חיים".

ואז פתאום החלום התערפל והשתנה לתמונה מאוד צבעונית,הייתי ליד בריכה והיו סביבי הרבה אנשים שאכלו בשר על-האש ורק אני אכלתי פנקייק עם גלידת שוקולד וקצפת....

ואז החלום נגמר.  למיטב ידיעתי,לא התעוררתי מייד כשהוא נגמר. או שהתעוררתי ונרדמתי בחזרה תוך כמה שניות. אבל מה שאני יודעת זה שרק לאחר שקמתי מהמיטה שלי והלכתי למקלחת והבטתי במראה,היה לי פלאשבק מטורף מהחלום,ועצרתי.  נזכרתי במקלחת שם,במראה,במיטה הלבנה ובחלון הגדול..נזכרתי בחברתי הטובה ובילדים שאין לי מושג מי הם,נזכרתי בתחושות...בשוני.

התיישבתי על האסלה הסגורה של השירותים,והרהרתי מעט.  החלום היה ממש חי,חשבתי לעצמי...אבל למה חלמתי אותו בכלל? מאיפה זה נבע?

אחרי ששטפתי פנים והתארגנתי על עצמי,מעצם היותי אדם פילוסופי במעט,עלתה למוחי השערה:

אולי בעצם יש לנו כמה דמויות מקבילות,כמה קווי אישיות שאנו יכולים לממש,כמה דרכי חיים שאנו יכולים ללכת בהן..אולי באמת קיים עולם כזה,שבו אני מי שאני אבל בעצם שונה,אולי המראה החיצוני שלי הוא משו שאני רק בוחרת להראות,והוא בחירה שלי מתוך הרבה בחירות שונות שאני יכולה להראות לעולם?

ואולי זה נכון גם לגבי איך שהחיים שלי נראים..אולי באמת הכל בידיים שלי ואני מסוגלת לשנות? הדברים של חברתי הטובה נשארו לי בראש;"..עכשיו השמש הפרטית שלך זורחת כאן,בעולם הזה. תחיי את זה". האם שלחו לי מסר (בצורה מאוד מוזרה אמנם) לכך שאני לא אשקע במציאות הנוכחית שלי,ושאני אדע שגם את הדברים שהם כביכול הכי בסיסיים,הכי מקובעים,אני יכולה לשנות?

הרי העולם שלנו מאוד מקובע ומאוד מוחשי..אולי אנחנו קצת (קצת הרבה) מתעלמים מהעובדה שיש בידינו עוד אפשרויות לבחירה,עוד צורות חיים..עוד מקומות שבהם השמש זורחת למעננו,ושאנו רק צריכים לבחור לטבול באור שלה?

מה אני אגיד לכם..החלום הזה נתן לי הרבה חומר למחשבה. נכון שהמסר הועבר אליי בתוך עלילה מאוד לא שגרתית,ומאוד תמוהה...אבל הוא הועבר.

וכעת,אני יודעת...שלא משנה מה אני,ומי אני,ואיך נראים חיי....יש בתוכי כוח לשנות..אני יודעת את זה. גם אם הוא מוחבא בין קפלי ההיגיון,וגם אם זה כנגד כל הסיכויים..אני מסוגלת לעשות ולהיות הכל.

הרי החלום הזה לא היה סתם...הרי לא חשבתי אפילו על הרעיון שהוצג בחלומי.

זהו מסר,ללא ספק. וכעת,אני משתדלת ליישם ולממש בחיי את משמעות המסר הזה,כי אם לא אחיה את חיי ולא אנסה לשנות את עיצובם לפי רצוני...אז מה אני עושה פה בעצם? למה יש לי רצון אישי משלי?

המטרה שלי כאן,היא להחיות את מה שיש בתוכי ולתת לו מקום לביטוי.

אז להפוך את עצמי לבן,אני לא יודעת אם אבחר לעשות בזמן הקרוב....כי טוב לי עם מי ומה שאני=) מה שבטוח,אני ארשה לעצמי בכל הזדמנות לתת גם את הטאץ' שלי,ולא אמנע מעצמי לנסות לעשות את המיטב בכל דבר ולהפיק את התוצאה הרצויה.

כי כשהשמש בוחרת להאיר אצלי במקום מסוים,אני לא אצור עננים ואמנע מעצמי לטבול באורה:)

אני בוחרת לחיות,ולחיות בצורה שאני הכי רוצה ושהכי טוב לי בה:)